מאפה חג הפסח בתשחץ הוא לרוב מצה בריי, מצה מטוגנת או מאפה ללא קמח שמיועד לעקיפת איסור החמץ. פתרונות נפוצים כוללים "מצה-בריי", "עוגת מצות" ואף "קניידלך", תלוי באורך ההגדרה והקשר השאלה. מאפים לפסח לרוב מבוססים על קמח מצה, תפוחי אדמה או קצף ביצים, שנחשבים כשרים לחג.
כשניגשים לפתור תשחץ או תשבץ עם ההגדרה “מאפה חג הפסח”, צריך לחשוב מחוץ לקונספט של מאפים רגילים. מכיוון שבמהלך חג הפסח לא אוכלים חמץ, המאפים מותאמים לכך ולא כוללים קמח חיטה רגיל. הכוונה במילה "מאפה" יכולה להתייחס למאכלים אפויים ללא חמץ, ולעיתים גם לטיגון. לכן חשוב לשים לב לאורך המשבצות ולמילים חופפות.
בתכל'ס, ברוב התשחצים הפתרון יהיה מילה פשוטה כמו "מצה" אם ההגדרה כללית, או "עוגת מצות" כשהרמז מורכב יותר. כשאני פותרת תשחצים, אני תמיד חושבת על מאכלים של פסח שדורשים טיפ-טיפה ביצירתיות, כי אנחנו נאלצים לאלתר ולשחק עם מה שיש – וזה מצחיק איך גם התשחצים מדמים את הבלגן הזה.
מה נחשב כ"מאפה חג הפסח"?
במהלך החג נמנעים מצריכת חמץ – כלומר כל מוצר שכולל אחד מחמשת מיני הדגן ושהחמיץ (תפח) במים. המשמעות היא שמאפים רגילים – לחם, עוגות, עוגיות – יוצאים מהתמונה. במקום זאת, נכנסים לתמונה פתרונות מעניינים: קמח מצה, עמילנים כמו תפוחי אדמה ותחליפי קמח יהודיים למיניהם.
המאפים הנפוצים לחג מבוססים על ביצים וקמח מצה או תפוח אדמה, לפעמים עם הרבה ידיים טובות וטוויסטים משפחתיים שמועברים בין דורות. אחד הקלאסיים זה מצה בריי – תערובת של מצות שרוטבו במים, מעורבבים עם ביצה ומטוגנים על מחבת עם חמאה או שמן. אפשר להכין גרסה מתוקה או מלוחה, וזה לא בדיוק "מאפה", אבל לגמרי נחשב כזה בתשחצים.
רשימת פתרונות נפוצים להגדרה "מאפה חג הפסח"
- מצה
- מצה בריי
- עוגת מצות
- לאטקעס (אם נכתבת ההגדרה כמטוגן)
- קניידלך (אם הכוונה לכופתאות האשכנזיות)
- קוקלה (באזורים מסוימים – לחמניית פסח)
- עוגת קמח מצה
בלא מעט תשחצים שנתקלתי בהם, חדי לשון יאפשרו לנו לזהות שה"רמז" למאכל פסח מסתיר בתוכו רמז לטכניקת ההכנה – אפוי, מטוגן או אפילו פשוט "מאכל מהמטבח המסורתי". ככל שההגדרה יותר מתחכמת, שווה לחפש את התיאורים המקומיים יותר ולחשוב איך סבתא הייתה קוראת לזה.
איך מזהים את הפתרון הנכון לפי ההקשר?
הרמז מגיע לעיתים עם תוספות כמו "מתוק", "מלוח", "מסורתי", או אפילו מקום שממנו המאפה מגיע – "מאפה מזרחי לפסח", "מאפה פולני", ועוד. אם למשל מדובר בעוגת פסח – פתאום הפתרון יכול להיות "עוגת קקאו", "עוגת שקד", או "עוגת מצות". כשאני נתקעת בתשחץ, אני מדמיינת את שולחן החג שלנו ורצה בראש כלל המאכלים – זה עובד מעולה.
בהקשרים קולינריים, מאפה חג הפסח הוא על פי רוב סוג של עיבוד מקרוני של מאכל מוכר: במקום קמח – קמח מצה. במקום שמרים – קצף ביצים מוקצף. התוצאה לרוב פחות תפוחה, אבל אם שואלים את הדודה שלי – הרבה יותר טעים כי "זה ביתי". לטעמי, עוגת שקדים לפסח עם קקאו זה הדבר הכי טעים שיש.
מאפים לפסח במטבחים שונים
במטבח האשכנזי מאפי פסח יהיו לרוב לא ממש מאפים – טיפוסיים הם קניידלך (כופתאות), מצה בריי ולעיתים דג גפילטע שהוא… ממש לא מאפה, אבל מופיע לפעמים כסוג מאכל מסורתי בהגדרות.
במטבח המזרחי נמצא מאפים שמכינים מקמח תפו”א או אגוזים – כמו עוגיות קוקוס, עוגיות עם תמרים, וגם כאלה שהולכים על הצד המלוח יותר – לביבות ירק ללא קמח או מאפי קישואים אפויים. גם עוגות שמרים מדומות – שמכינים רק בעזרת בקצף ביצים – נכנסות כיום למשפחת הפתרונות המתוחכמים.
- עוגת שקדים – מהמטבח התימני-פרסי, מבוססת על חלבון מוקצף ושקדים טחונים
- עוגיות קוקוס – קלאסיקה של חג, בלי טיפת קמח
- לחמניות פסח – קטנות, מבוססות קמח מצה, ביצים ושמן
- לאחמא – גלגול מצרי של פנקייק לפסח
השפעת המבנה התחבירי על פתרון תשחצים
כשלמדתי לכתוב ולהרכיב תשחצים בעצמי, הקפדתי להבין איך בנוי רמז. ההבדל בין “מאפה מתוק לפסח” לבין “מאפה חג הפסח” יכול לקבוע את הפתרון כולו. סוד קטן: כשיש מילה כללית כמו “מאפה”, כנראה שההגדרה מחפשת מילה רחבה כמו "מצה". אבל ככל שהתוספות מתרבות – המתיקות, הטעמים או סוג ההכנה – מדובר בפתרון ספציפי יותר.
בנוסף, יש הבדל בזמן הפועל או צורת השם – “נאפה בפסח” מפנה לעיתים לתיאור הפעולה, לא למאפה הספציפי. גם סוג השאלה – טורדת, מוגדרת או תחבירית – משנה המון. אני אוהבת לקרוא את הרמז פעמיים: פעם אחת בראש, ופעם אחת תוך כדי שאני בודקת אם זה יכול לתאר מישהו שאכל את זה ליד שולחן החג.
כמה מילים על היצירתיות הפסחית
פסח הוא החג הכי יצירתי במטבח. כשטעים אסור – משוכלל נכנס. כל ממרח הופך לעוגה, כל מחית לתוספת, וכל מאפה? ובכן – לכל הפחות מופיע בתשחץ. וזה יפה בעיניי. הרמזים מתרבים יחד עם המאמצים לקיים את המסורת בלי לוותר על הטעם או ההנאה מהאוכל.
אני זוכרת שבשנה אחת ניסיתי "פיצה-פסח" מבוססת על שכבת מצות עם רוטב עגבניות וגבינה צהובה מעל. לא יודעת אם זה היה מאפה או ניסיון לגנוב דעת, אבל זה בהחלט הפך לפתרון בתשחץ משפחתי: "מאפה איטלקי כשר לפסח – 7 אותיות". או התשובה – תחליטו אתם.
מילה אחרונה על אהבת התשחצים והאוכל
חיבור תשחצים וקולינריה הוא חיבור קסום: גם הראש עובד, גם התיאבון. במהלך החג, כשאנחנו אוכלים הרבה ויושבים סביב השולחן המשפחתי, פתרון תשחצים הוא גם דרך להעביר זמן וגם חשיבה משותפת ונוסטלגית על מאכלים. וכשצצה ההגדרה הזו – “מאפה חג הפסח” – היא פשוט מזכירה כמה המטבח היהודי יודע להיות עשיר, גם כשמגבילים אותו בכללים.








