בבית שלי אמפנדס זה תמיד רגע של “וואו” – הבצק הזה יוצא מדהים, אוורירי ונמס בפה, בלי טיפת גלוטן. כשפית וכסופרת קולינרית אני אוהבת לקחת מתכונים שנראים מורכבים ולהפוך אותם לנגישים, כזה שתרצו להכין שוב ושוב, כמעט ממכר. זה בצק שמרגיש כמו משהו של סבתא ושל אמא, רק בגרסה מודרנית, בריא יותר ומאוד ידידותי לעבודה. הוא מתאים לאפייה (הכי מושלם) וגם לטיגון למי שאוהב קראנץ’ משגע.
רשימת מרכיבים
- 200 גרם קמח אורז לבן
- 80 גרם עמילן טפיוקה (או קורנפלור, אבל טפיוקה נותנת אלסטיות מושלמת)
- 60 גרם קמח שקדים (תורם טעם עדין ומרקם נימוח)
- 2 כפיות פסיליום טחון (או 1 כף פסיליום קליפות טחונות)
- 1 כפית אבקת אפייה ללא גלוטן
- 1 כפית סוכר (לא חובה, מאזן טעמים)
- 1 כפית מלח דק
- 60 מ״ל שמן זית עדין או שמן קנולה
- 1 ביצה גדולה (אפשר להחליף ל"ביצת פשתן" – ראו הערות)
- 160–200 מ״ל מים חמים מאוד (לא רותחים), לפי הצורך
- לקיפול/רידוד: עוד קצת קמח אורז או טפיוקה לפיזור על משטח
- להברשה לאפייה: ביצה טרופה או שמן זית (לא חובה)
אופן ההכנה
1) מערבבים יבשים.
בקערה גדולה אני מערבבת קמח אורז, טפיוקה, קמח שקדים, פסיליום, אבקת אפייה, סוכר ומלח. אני מקפידה לערבב טוב כדי שלא יהיו "כיסים" של פסיליום, כי זה משפיע על האחידות.
2) מוסיפים שמן וביצה.
אני מוסיפה שמן וביצה ומערבבת עם כף או מטרפה עד שנוצרים פירורים לחים. בשלב הזה זה עדיין לא בצק – וזה בסדר גמור.
3) מוסיפים מים חמים בהדרגה.
אני מתחילה עם 160 מ״ל מים חמים ומערבבת. אם זה יבש ומתפורר, מוסיפים עוד 10–20 מ״ל בכל פעם עד שמתקבל בצק רך, גמיש ולא דביק מדי. הסוד שלי: לתת לבצק דקה “לשתות” ואז להחליט אם חסר מים.
4) לישה קצרה.
אני לשה בידיים 1–2 דקות בלבד עד שהבצק חלק יחסית. בזצק ללא גלוטן לא צריך לישה ארוכה, אבל כן חשוב שהפסיליום יתפזר וייתן אלסטיות משגעת.
5) מנוחה קצרה (לא חובה אבל מומלץ).
אני מכסה את הבצק ל-10 דקות על השיש. זה לא זמן הכנה פעיל, אבל זה הופך את הרידוד להרבה יותר קל ונותן מרקם מעלף.
6) מרדדים ויוצרים עיגולים.
מחלקים את הבצק ל-10–12 כדורים (תלוי בגודל שרוצים). אני מרדדת בין שני ניירות אפייה לעובי 2–3 מ״מ וקורצת עיגולים (כ-11–12 ס״מ) עם קערה או חותכן. אם יש סדקים בשוליים – פשוט מצמידים בעדינות עם האצבע, זה קסם של בצק.
7) ממלאים וסוגרים.
מניחים כף מילוי באמצע (לא יותר מדי), משאירים שוליים. מקפלים לחצי ירח ומהדקים. אני אוהבת להדק עם מזלג ואז לעשות קיפול קטן של השוליים – זה גם יפה וגם שומר על אטימה.
8) אפייה (המלצה שלי).
מחממים תנור ל-200°C. מסדרים על תבנית עם נייר אפייה, מברישים בביצה או שמן. אופים 18–22 דקות עד זהוב. יוצא מושלם, פריך מבחוץ ונימוח מבפנים.
9) טיגון (אופציה).
מחממים שמן לטיגון חצי עמוק על אש בינונית. מטגנים 2–3 דקות לכל צד עד הזהבה. מעבירים לנייר סופג. זה יוצא ממש משגע – אבל לא “דל פחמימות”, אז אני שומרת את זה לאירועים.
הערות ושדרוגים
מילויים מומלצים: בשר מתובל, עוף מפורק, פטריות ובצל מקורמל, גבינות (אם רוצים חלבי), או תערובת ירקות עם עשבי תיבול. אני אוהבת להגיש עם סלסה מרענן או צ’ימיצ’ורי.
גרסה “דל פחמימות” ו“עשיר בחלבון”: חשוב לדעת – בצק אמפנדס קלאסי (גם בלי גלוטן) נשען על עמילנים, לכן הוא לא באמת דל פחמימות. אם רוצים כיוון יותר עשיר בחלבון, אפשר להחליף 20–30 גרם מקמח האורז בקמח חומוס או אבקת חלבון ניטרלית לאפייה (תתחילו בקטן ותבדקו מרקם).
בלי ביצה: מחליפים ל"ביצת פשתן" (1 כף פשתן טחון + 3 כפות מים, לערבב ולהמתין 10 דקות). הבצק יוצא קצת פחות עשיר, אבל עדיין עובד יפה.
אחסון: את הכדורים אפשר להכין מראש ולשמור בקופסה אטומה במקרר עד 24 שעות. אמפנדס אפויים נשמרים 2–3 ימים במקרר ומתחממים נהדר בתנור 180°C ל-8–10 דקות.
הקפאה: אני מקפיאה אמפנדס לא אפויים על מגש, ואז מעבירה לשקית. אופים קפואים ישירות (מוסיפים 4–6 דקות לאפייה).
שאלות ותשובות
1) למה צריך פסיליום בבצק?
פסיליום מחקה את האלסטיות של גלוטן, מחבר את הקמחים ונותן בצק גמיש שלא מתפרק. מבחינתי זה ההבדל בין “בסדר” לבין בצק מעלף.
2) אפשר בלי קמח שקדים?
כן. החליפו בעוד 60 גרם קמח אורז או 40 גרם קמח אורז + 20 גרם טפיוקה. קמח שקדים נותן טעם “של בית” ומרקם יותר נימוח.
3) למה המים צריכים להיות חמים?
מים חמים עוזרים לטפיוקה ולפסיליום להתג’לטן ולהפוך את הבצק לאחיד וגמיש. במים קרים לרוב מקבלים בצק סדוק.
4) הבצק יוצא דביק מדי—מה עושים?
מפזרים מעט קמח אורז/טפיוקה, לשים חצי דקה ונותנים לו דקה לנוח. לפעמים הפסיליום “תופס” אחרי רגע והדביקות נעלמת.
5) הבצק מתפורר ולא נאסף—מה עושים?
מוסיפים כף מים חמים, מערבבים ומחכים 30 שניות. חוזרים עד שנוצר בצק שניתן לכדרר.
6) אפשר לרדד בלי נייר אפייה?
אפשר, אבל אני ממליצה על שני ניירות אפייה כדי למנוע הדבקה וסדקים. בבית זה חוסך לי המון עצבים, במיוחד כשאני מכינה כמות.
7) איך מונעים מהאמפנדס להיפתח באפייה?
לא ממלאים יותר מדי, משאירים שוליים נקיים, ומהדקים טוב. טיפ “של אמא”: למרוח ממש טיפה מים על השוליים לפני הסגירה.
8) מה עדיף: אפייה או טיגון?
אפייה נותנת תוצאה בריא יותר ומאוד פריכה אם מחממים תנור טוב. טיגון יוצא יותר עשיר וקראנצ’י – קצת יותר חגיגי וממכר.
9) אפשר להכין מיני-אמפנדס?
בטח. קורצים עיגולים קטנים יותר ומקצרים אפייה ל-12–15 דקות. זה מושלם לאירוח, ונעלם מהצלחת במהירות.
10) איזה מילוי הכי מתאים לבצק הזה?
הבצק ניטרלי ולכן מתאים להכול: בשר, עוף, ירקות ואפילו מילוי מתוק עדין. אני אישית הכי אוהבת מילוי פטריות ובצל עם עשבי תיבול – זה יוצא משגע.
11) זה באמת “דל פחמימות”?
המתכון הזה ללא גלוטן, אבל הוא מבוסס עמילנים ולכן לא נחשב דל פחמימות. אם חשוב לכם דל פחמימות, אפשר להכין “אמפנדס” על בסיס קמח שקדים בעיקר, אבל המרקם יהיה אחר.
12) איך מקבלים צבע זהוב יפה בתנור?
הברשה בביצה טרופה נותנת צבע מבריק וזהוב. אם רוצים פרווה, שמן זית עובד טוב, רק פחות מבריק.









