מלאווח ממולא הוא בדיוק מה שזה נשמע: שכבות בצק פריכות מבחוץ ורכות מבפנים, עם לב חמים שנמס בכל ביס. כאן אני מציעה גרסה קלה ומפנקת שמתבססת על מלאווח קפוא מוכן (אין צורך להכין בצק), וממלאים אותו בביצה וגבינה עם נגיעה של תיבול. התוצאה: השחמה יפה במחבת, מילוי קרמי, וריח שמזמין ישר לשולחן. אפשר להכין לארוחת ערב זריזה, בראנץ׳ או אירוח קטן, ולהגיש לצד ירקות חתוכים וסלט.
רשימת מרכיבים
- לבסיס: 6 מלאווחים קפואים
- למילוי ביצה וגבינה: 6 ביצים
- 200 גרם גבינה צהובה מגוררת (או מוצרלה)
- 150 גרם גבינה בולגרית או פטה מפוררת
- 2 כפות זיתים ירוקים או שחורים קצוצים (אופציונלי)
- 2 כפות בצל ירוק קצוץ או פטרוזיליה קצוצה
- 1/3 כפית מלח (להתאים לפי מליחות הבולגרית)
- 1/4 כפית פלפל שחור
- 1/2 כפית פפריקה מתוקה (אופציונלי)
- לטיגון: 1–2 כפות שמן (רק אם המחבת לא נון סטיק או אם המלאווח דל בשומן)
- להגשה: עגבניות מרוסקות/סלסה, טחינה, סחוג, לימון, מלפפון חמוץ
אופן ההכנה
- מפשירים חלקית את המלאווח: מניחים את המלאווחים על השיש 10–15 דקות, רק עד שהם גמישים מספיק לקיפול. לא צריך להפשיר לגמרי, המטרה היא שלא יישברו בזמן הסגירה.
- מכינים את תערובת המילוי: בקערה מערבבים גבינה צהובה, בולגרית/פטה, זיתים (אם משתמשים), בצל ירוק/פטרוזיליה, פלפל שחור ופפריקה. טועמים בזהירות בגלל מליחות הגבינות, ומוסיפים מלח רק אם צריך.
- מסדרים תחנת עבודה: שמים לידכם צלחת עם המלאווחים הרכים, קערת מילוי, וכוס קטנה עם מים (לעזרה בסגירה במידת הצורך). מכינים גם 6 ביצים שלמות בהישג יד.
- ממלאים: מניחים מלאווח אחד על משטח. שמים במרכז 2–3 כפות מתערובת הגבינות ויוצרים גומה קטנה.
- מוסיפים ביצה: שוברים ביצה לתוך הגומה. אם חוששים שהביצה תברח, אפשר קודם לשבור לקערית קטנה ואז להעביר בעדינות למרכז.
- סוגרים היטב: מקפלים את שולי המלאווח מעל המילוי כמו מעטפה (4 קיפולים) ואז הופכים כך שהתפר למטה. מהדקים בעדינות מסביב כדי לאטום. אם יש קרע קטן, מצמידים חתיכת בצק שנמרחה מעט במים.
- מחממים מחבת: מחממים מחבת רחבה על אש בינונית. אם המחבת נון סטיק טובה, לרוב אין צורך בשמן נוסף; אם לא, מוסיפים 1 כפית שמן ומשטחים.
- טיגון צד ראשון: מניחים את המלאווח הממולא כשהתפר למטה. מטגנים 4–6 דקות על אש בינונית, עד שהצד התחתון מזהיב יפה ומרגישים שהבצק התייצב.
- הופכים בזהירות: בעזרת תרווד רחב הופכים לצד השני. מטגנים עוד 4–6 דקות עד הזהבה.
- מבשלים את הביצה בפנים: מנמיכים את האש לבינונית-נמוכה, מכסים את המחבת וממשיכים עוד 3–6 דקות. הכיסוי יוצר “תנור קטן” שמבשל את הביצה מבפנים בלי לשרוף את המעטפת.
- בדיקת מוכנות: לוחצים קלות במרכז. אם זה מרגיש נוזלי מאוד, נותנים עוד 1–2 דקות עם מכסה. רוצים חלמון נוזלי? מקצרים את שלב המכסה. רוצים חלמון עשוי יותר? מאריכים מעט על אש נמוכה.
- מוציאים לנייר סופג: מעבירים לצלחת עם נייר סופג לדקה-שתיים, ואז חותכים לחצי ומגישים מיד.
- חוזרים על הפעולה: מכינים כך את שאר המלאווחים. אם עובדים במחבת אחת, אפשר לשמור את המוכנים בתנור כבוי אך חמים קלות (או מכוסים במגבת) כדי לשמור על חום בלי לייבש.
הערות ושדרוגים
המפתח כאן הוא אש נכונה: לא גבוהה מדי, כדי שהחוץ לא יישרף לפני שהביצה תתייצב. כיסוי המחבת בסוף נותן בישול אחיד ומרקם מושלם של בצק פריך-שכבות מבחוץ ורך ושמנוני במידה מבפנים.
רוצים מילוי יותר “פיצה”? החליפו את הבולגרית בריקוטה או קוטג׳ סחוט, הוסיפו אורגנו וקצת זיתי קלמטה. מי שאוהבת חריף יכולה להוסיף לתערובת הגבינות פלפל צ׳ילי קצוץ או מעט סחוג, אבל בכמות קטנה כדי לא להשתלט.
לגרסה בלי ביצה (עדיין מפנקת): שימו 3–4 כפות מילוי גבינות וסגרו, ואז זמן המכסה מתקצר. אפשר גם למלא בפטריות מוקפצות שסחטתם מנוזלים, או בתרד קצוץ שסחוט היטב, כדי שלא ירכך את הבצק.
אחסון: הכי טעים ישר מהמחבת. אם נשאר, מקררים בקופסה עד יום. מחממים על מחבת יבשה מכוסה על אש נמוכה, כדי להחזיר פריכות בלי לשרוף.
שאלות ותשובות
1) אפשר להשתמש במלאווח מופשר לגמרי?
כן, כל עוד הוא לא נעשה רך מדי ודביק. אם הוא רך מאוד, יהיה קשה לסגור בלי קרעים. הפשרה חלקית נותנת שליטה טובה יותר.
2) איך מונעים מהביצה לברוח בזמן הסגירה?
יוצרים גומה במילוי הגבינות, שוברים את הביצה לקערית ואז מחליקים למרכז, ומקפלים מהר אך בעדינות. תפר למטה בתחילת הטיגון עוזר “להדביק” את הסגירה.
3) אפשר להכין את המלאווחים מראש ואז לטגן?
אפשר להרכיב ולשמור במקרר עד שעה-שעתיים, מופרדים בנייר אפייה. מעבר לזה הבצק עלול להתרכך מהמילוי, במיוחד אם הגבינות לחות.
4) מה עושים אם נוצר חור קטן בבצק?
לא נלחצים: מצמידים חתיכה קטנה של בצק מאזור השוליים, מורחים טיפת מים ומדביקים. בטיגון הראשוני זה יתאחה.
5) איזה גבינה צהובה הכי מתאימה?
כל גבינה שנמסה טוב: עמק/קשקבל/מוצרלה. מוצרלה תיתן מתיחה עדינה יותר וטעם עדין, קשקבל תוסיף יותר נוכחות.
6) אפשר לעשות את זה במחבת פסים?
פחות מומלץ. צריך מגע אחיד עם המחבת כדי לבשל את הבצק בצורה שווה ולאטום את התפרים. מחבת שטוחה עובדת הכי טוב.
7) כמה שמן צריך?
לרוב מעט מאוד, כי מלאווח מכיל שומן. אם המחבת טובה, אפשר בלי תוספת בכלל. אם אתם רואים שנדבק או שמשחים לא אחיד, מוסיפים כפית שמן וממשיכים.
8) איך מגיעים למרקם פריך ולא ספוג שמן?
מטגנים על אש בינונית ולא נמוכה מדי בתחילת הדרך, כדי ליצור קרום. אחר כך מורידים ומכסים כדי לבשל בפנים בלי להעמיס שמן.
9) אפשר להפוך את זה לצמחוני בלי גבינות?
כן, אבל אז זה כבר מילוי אחר. אפשר למלא בפטריות מוקפצות וסחוטות, בצל מטוגן, תפוח אדמה מבושל ומעוך עם תבלינים, או עדשים מבושלות וסחוטות היטב.
10) איך יודעים שהביצה בפנים לא נא?
הדרך הביתית היא זמן + כיסוי: אחרי שהשחמתם משני הצדדים, נותנים 3–6 דקות עם מכסה על אש בינונית-נמוכה. אם אתם רוצים ודאות מלאה, אפשר לבשל את הביצה מראש (ביצה קשה/רכה), לקלף, ואז למלא ולסגור.
11) אפשר להכין בלי מכסה?
אפשר, אבל הביצה תתבשל לאט יותר והחוץ עלול להשחים יתר על המידה. אם אין מכסה מתאים, שמים תבנית שטוחה מעל המחבת או מכסים בנייר אלומיניום בצורה רופפת.
12) עם מה הכי כיף להגיש?
אני אוהבת ליד עגבניות מרוסקות עם מעט מלח ולימון, טחינה וסחוג למי שאוהבת חריף. גם סלט מלפפונים קצוץ דק מוסיף רעננות ומאזן את העושר של המלאווח.
