יש מנות שאני חוזרת אליהן שוב ושוב כשבא לי משהו גם מדהים וגם מהיר, כזה שמרגיש כמו מסעדה אבל יוצא מהמחבת בבית. טונה טרייה עם זיתי קלמטה היא בדיוק זה: צריבה קצרה שמחזיקה את הדג נימוח וכמעט נמס בפה, ורוטב לימון-שום עם זיתים שנותן ביס מלוח-מריר-מרענן שהוא פשוט ממכר. כשאני מפתחת מתכונים לשולחן הביתי, אני מחפשת איזון בין פשטות לטעם, ופה זה קורה בול. זו מנה בריאה ועשיר בחלבון, ואפשר גם להפוך אותה לדל פחמימות בלי מאמץ.
רשימת מרכיבים
- 4 סטייקים של טונה טרייה (כ-180–220 גרם כל אחד), בעובי 2–3 ס"מ
- 2 כפות שמן זית + עוד 1 כף לסיום
- 1/2 כפית מלח דק (או לפי הטעם)
- 1/4 כפית פלפל שחור גרוס
- 2 שיני שום גדולות, פרוסות דק
- 1 בצל שאלוט קטן קצוץ דק (או 1/2 בצל לבן קטן)
- 1/2 כוס זיתי קלמטה מגולענים, חצויים
- 10–12 עגבניות שרי, חצויות (לא חובה, אבל מוסיף עסיסיות)
- 1/3 כוס יין לבן יבש או ציר דגים/ירקות
- מיץ מלימון אחד + מעט גרידת לימון
- 1 כף צלפים שטופים (אופציונלי אבל משגע)
- 1/2 כפית אורגנו יבש או 1 כף אורגנו/פטרוזיליה קצוצה
- פתיתי צ׳ילי לפי הטעם (אופציונלי)
אופן ההכנה
1) מכינים את הדג לעבודה נקייה.
אני מנגבת את סטייקי הטונה היטב בנייר סופג. זה טיפ שלמדתי כבר בתחילת הדרך כשעבדתי במטבחים מקצועיים: ייבוש הדג לפני צריבה נותן קרום יפה ומונע “בישול” בנוזלים.
2) מתבלים קלות.
מתבלים את הטונה במלח ופלפל משני הצדדים ומברישים בכף שמן זית. אני לא מעמיסה תבלינים – בטונה טובה, הפשטות היא המושלם.
3) צורבים קצר וחזק.
מחממים מחבת כבדה (ברזל/נון-סטיק איכותי) על אש גבוהה 2–3 דקות עד שהיא ממש חמה. צורבים את הטונה 60–90 שניות מכל צד לצריבה מדיום-רייר (המרכז נשאר ורדרד ואוורירי במרקם), או 2 דקות לכל צד למי שאוהב יותר עשוי.
4) מוציאים לנוח רגע.
מעבירים לצלחת ונותנים 2 דקות מנוחה. בבית אני מכסה רופף בנייר כסף – לא חונקת, רק שומרת חום. זה שלב קטן שעושה הבדל גדול בנימוח של הדג.
5) בונים את הרוטב באותה מחבת.
מורידים לאש בינונית ומוסיפים עוד כף שמן זית אם צריך. מטגנים שאלוט 1–2 דקות עד שהוא נהיה שקוף, ואז מוסיפים שום פרוס ומערבבים עוד 20–30 שניות, רק עד שעולה ריח (אני נזהרת לא לשרוף – שום שרוף הורס מנה).
6) מוסיפים קלמטה ועגבניות.
מוסיפים זיתי קלמטה ועגבניות שרי, מערבבים דקה. כאן כל הבית מתמלא ריח מעלף של ים, שום ושמן זית, ממש כמו ארוחות “של אמא” בימי שישי אבל בגרסה זריזה.
7) דה-גלייז עם יין ולימון.
מוסיפים יין לבן (או ציר), מגרדים את תחתית המחבת עם כף כדי לאסוף את כל הטעמים. מבשלים 2–3 דקות לצמצום קל, ואז מוסיפים מיץ לימון, מעט גרידת לימון, אורגנו/פטרוזיליה וצלפים אם אוהבים.
8) מחזירים את הטונה לסיום קצר.
מחזירים את סטייקי הטונה למחבת ל-30–60 שניות מכל צד רק כדי שיקבלו את הרוטב ויתחממו. אני אוהבת להשאיר את הטונה עדיין עסיסית – ככה היא באמת נמס בפה.
9) מגישים.
מוזגים מעל הטונה מהרוטב עם הזיתים, מסיימים בטיפת שמן זית ופלפל שחור. להגשה מרענןה אני מוסיפה פלחי לימון בצד וסלט ירוק קטן.
הערות ושדרוגים
איך להפוך את המנה ל"דל פחמימות": מגישים על קישואים צרובים, שעועית ירוקה מאודה, או סלט עלים גדול. מבחינתי זו ארוחה בריאה ומספקת בלי להרגיש שחסר משהו.
רוצה גרסה “של סבתא” עם טוויסט ים-תיכוני? הוסיפי 1/2 כפית פפריקה מתוקה לרוטב וקמצוץ כמון. זה נותן חמימות ביתית משגעת, כאילו הרוטב התבשל שעות.
אין יין לבן? משתמשים בציר ירקות/דגים או אפילו מים עם עוד קצת לימון. אני עושה את זה לא פעם באמצע השבוע וזה עדיין יוצא מושלם.
טונה קפואה: אפשר, אבל חייבים להפשיר לאט במקרר ולייבש היטב. מניסיוני כשפית וכותבת מתכונים, הייבוש הוא ההבדל בין צריבה יפה לטונה “אפורה”.
חריפות: פתיתי צ׳ילי או פלפל ירוק חריף קצוץ קטן הופכים את זה ליותר “מסעדה”. אם בבית יש ילדים, אני מוסיפה חריפות רק בצלחת שלי.
שאלות ותשובות
1) איך יודעים שהמחבת חמה מספיק לצריבה?
כשאני מקרבת את היד מעל המחבת ומרגישה חום חזק, או כשנגיעה קטנה של שמן “רוקדת”. מחבת חמה נותנת קרום ומונעת הדבקה.
2) כמה זמן צורבים טונה כדי שלא תתייבש?
לטונה עסיסית אני הולכת על 60–90 שניות לכל צד בעובי סטייק רגיל. יותר מזה והיא עלולה להתייבש ולהפוך סיבית.
3) אפשר להכין מראש?
את הרוטב עם הקלמטה אפשר להכין מראש ולשמור במקרר יומיים. את הטונה אני תמיד צורבת סמוך להגשה כדי שתישאר נימוחה.
4) איזו טונה הכי מתאימה?
טונה צהובת-סנפיר או אלבקור טרייה. אני מבקשת מהדייג/קצב דגים חתיכה עבה ויפה בלי ריח חריף.
5) אפשר להחליף זיתי קלמטה בזיתים אחרים?
כן, אבל קלמטה נותנת את הטעם העמוק והמלוח-מריר שמייצר את ה”וואו”. אם אין, לכי על זיתים סוריים מגולענים.
6) מה מגישים ליד כדי שזה יהיה “ארוחה שלמה”?
אם בא לי דל פחמימות אני מגישה סלט יווני או ירקות צלויים. אם בא לי משהו יותר מפנק, אורז לבן או קוסקוס סופגים את הרוטב בצורה ממכרת.
7) איך מונעים מהשום להישרף?
אני מוסיפה אותו אחרי שהבצל כבר התרכך ומורידה רגע את האש אם צריך. שום צריך 20–30 שניות, לא יותר.
8) האם חייבים יין לבן?
לא. הוא מוסיף עומק, אבל ציר/מים עם לימון יעשו עבודה מצוינת. העיקר לגרד את תחתית המחבת כדי לאסוף טעמים.
9) המנה מתאימה לילדים?
כן, במיוחד בלי צ׳ילי ועם צריבה מעט יותר ארוכה למי שלא אוהב מרכז ורוד. בבית שלי הם אוהבים כשהרוטב פחות לימוני ויותר “של אמא”.
10) איך שומרים שאריות?
שומרים בקופסה אטומה במקרר עד יום אחד. בחימום מחדש אני מחממת בעדינות מאוד במחבת עם כף מים/ציר, כדי לא לייבש.
11) אפשר לעשות את זה בתנור במקום במחבת?
אפשר לצרוב דקה במחבת ואז לסיים בתנור חם מאוד 4–6 דקות. אני עדיין מעדיפה מחבת כי השליטה על המרקם יותר מדויקת.
12) למה המנה נחשבת עשירה בחלבון?
טונה היא מקור עשיר בחלבון באופן טבעי. כשאני בונה תפריטים בבית, זו אחת המנות שאני בוחרת כשאני רוצה משהו קליל אבל משביע.









