אם יש מאפה אחד שמחזיר אותי ישר למטבח של סבתא – זה מלאווח. השכבות המדויקות, הריח שממלא את הבית והטעם שהוא ממכר ברמות. יש משהו כמעט קסום בבצק הדק שמתפצף בתנור או על המחבת, נמס בפה ומשאיר טעם של עוד.
כשניסיתי לשחזר את המלאווח של אמא, נכנסתי לעולם של קיפולי בצק, שכבות שמן וסבלנות. ולא תאמינו – גיליתי שמעבר למראה המהמם ולטעם המשגע, הכנה ביתית היא פשוטה הרבה יותר ממה שנדמה. והיתרון? אין חומרים משמרים, רק רכיבים פשוטים, טריים ואהבה גדולה לבצק.
זמן הכנה ורמת קושי
את רוב העבודה תסיימו תוך 40 דקות. אחרי זה תצטרכו להמתין שעה-שעתיים של מנוחה לבצק, ואז רק טיגון קצר או אפייה.
המתכון מתאים גם למתחילים. מספיק להקפיד על השלבים – ואני מבטיחה שתהנו ממלאווח מושלם שנמס בפה, כמו של סבתא.
רשימת מרכיבים
המתכון מספיק ל-10 יחידות מלאווח, מושלם לארוחת בוקר של שבת או לארוחת ערב קלילה ומפנקת.
- 1 ק"ג קמח לבן מנופה
- 1 כפית מלח דק
- 1 כף סוכר
- 2.5 כוסות מים חמימים (כ-600 מ"ל)
- 2 כפות שמן קוקוס (או שמן קנולה ניטרלי)
- 1 כוס שמן קנולה (לשימון שכבות הבצק)
- 100 גרם חמאה מרוככת (רשות, לטעם עשיר יותר)
אופן ההכנה
- בקערה רחבה מנפים קמח ומוסיפים מלח וסוכר. מערבבים קלות.
- מוסיפים בהדרגה את המים החמימים והשמן תוך כדי לישה. לשים כ-10 דקות עד לקבלת בצק חלק, אחיד ורך מאוד למגע.
- מכסים את הבצק במגבת לחה או ניילון ונותנים לו לנוח שעה לפחות – בחורף עד שעתיים. הבצק מתרכך ומתפתח בזמן הזה, וזה קריטי למרקם האוורירי המושלם.
- משמנים את הידיים ושולחן העבודה. מחלקים את הבצק ל-10 כדורים קטנים. מניחים אותם על משטח משומן, מכסים שוב ונותנים מנוחה של 15 דקות.
- עכשיו מגיע הקסם – שלב הרידוד והקיפולים. כל כדור מרדדים על משטח משומן (לא מקומח!) לעלה דק כמעט שקוף. מורחים מלמעלה מעט שמן קנולה וחמאה מרוככת.
- מקפלים את שני הצדדים פנימה (כמו מעטפה), ואז עוד פעם את החלק העליון והתחתון – ומקבלים ריבוע.
- מניחים שוב בצד למנוחה קצרה של 10 דקות.
- טיגון: מניחים את הריבוע שהתקבל ישירות על מחבת חמה ללא שמן (יש מספיק שומן בתוך הבצק). מטגנים משני הצדדים עד להשחמה זהובה וקראנצ'ית.
- אם מעדיפים אפייה – מחממים תנור ל-200 מעלות, מרדדים מעט את הריבוע ואופים כ-10-15 דקות מכל צד על נייר אפייה.
- מגישים בסטייל: עם רסק עגבניות וביצה קשה, או סתם ככה חם מהמחבת. ממכר.
הערות ושדרוגים
למי מכם שרגיש לגלוטן, אני תמיד ממליצה להשתמש בתערובות קמח ייעודיות ללא גלוטן עם מעט תוספת של קליפה טחונה של פסיליום (כפית) או גואר-גאם. מניסיוני, הטעם נשאר מדהים, והמרקם אוורירי כמעט כמו הבצק הרגיל.
לאורך השנים פיתחתי וריאציות מפתיעות. האהובה עליי במיוחד – להוסיף לתוך כל שכבת מלאווח גבינת עיזים ועשבי תיבול קצוצים (כמו שמיר או בזיליקום). ברגע שהשכבות עוברות טיגון, מתקבל טעם עשיר ועז שקשה לעמוד בפניו. אפשר גם לפזר קינמון עם סוכר חום ולקבל מלוואח מתוק מעלף!
שאלות ותשובות
1. האם אפשר להכין את הבצק יום מראש?
בהחלט כן. אני לרוב מכינה את הבצק בלילה ושומרת במקרר בתוך קופסה משומנת. מוציאה שעה לפני ההכנה כדי שיחזור לטמפרטורת החדר – הבצק יוצא אפילו יותר נוח לעבודה ונשמר מושלם.
2. איך כדאי לשמור מלאווח מוכן?
אפשר לשמור במקרר עד 3 ימים במיכל אטום, אבל הכי נוח – להקפיא! אני שמה נייר אפייה בין כל יחידה ושומרת בשקית הקפאה. ככה תמיד יש "סטוק" למנות חירום מפנקות.
3. האם אפשר לוותר על החמאה?
בוודאי. השמן לבדו נותן תוצאה טובה מאוד. אני פשוט אוהבת את הטעם הנמס בפה שהחמאה מוסיפה, אבל זו גרסה משוגעת למי שמחפש משהו קצת יותר מושחת.
4. עם מה מגישים מלוואח?
מגוון מטבלים הולך נפלא – רסק עגבניות עם שום, טחינה, ביצה קשה, גבינה מלוחה או חציל קלוי. ואני מודה – לפעמים אני פשוט לוקחת אחד חם, מגלגלת אותו עם זרזיף דבש ונהנית מבצק קריספי עם טוויסט מתוק.
5. האם אפשר להכין גרסה בריאה יותר?
כן – השתמשו בקמח כוסמין מלא ונתזו שמן זית בין השכבות. הבצק יוצא מעט פחות קליל, אבל עדיין נהדר. לגרסה דלת פחמימות אמיתית אפשר לנסות תערובות ייעודיות כמו קמח שקדים בשילוב ביצים – אבל זו כבר אופרה אחרת לגמרי.
6. מה עושים אם קשה לרדד את הבצק?
זה קורה בעיקר כשלא מניחים לבצק לנוח מספיק. תנו לו עוד רבע שעה, משמנים טוב את הידיים והמשטח, ואל תמהרו. גם אם הרידוד לא מושלם – הקיפול והטיגון יסלחו לכם בשמחה.
7. איך לוודא שהמלאווח יוצא נימוח בפנים וקראנצ'י בחוץ?
הסוד הוא בטמפרטורת המחבת ובכמות הקיפולים. מחבת חמה מאוד, בישול איטי יחסית, וסבלנות. אני מטגנת על אש בינונית-גבוהה ומסובבת כל הזמן עד להשחמה אחידה.
8. אפשר להכין את המלוואח בצורת עגולה?
בוודאי! צורת הקיפול היא רק המלצה. לפעמים אני פשוט מורחת שכבות ומגלגלת כמו רולדה, לפעמים מרדדת לגמרי עגול – הכל הולך, כל עוד השומן נכנס בין השכבות.
9. האם נחוץ מיקסר?
לא. בעבודה ידנית הבצק יוצא מעולה. אני דווקא אוהבת להרגיש את הבצק בידיים, זו חוויה מדיטטיבית. אבל אם אתם ממהרים – מיקסר עם וו לישה בהחלט מקצר תהליכים.
10. זה באמת שווה את ההתעסקות?
אני מבטיחה שכן. החוויה של לראות את השכבות נפרדות, לשמוע את הצליל של הטיגון הראשון, להרגיש את הריח שמתפשט בבית – שווה כל רגע. וזה גם פתיח נהדר לשבת משפחתית או ערב חברים קליל.
אם אהבתם את המתכון, שתפו אותו עם חברים ומשפחה! אני תמיד שמחה לראות מלאווחים ביתיים באינסטגרם ובפייסבוק שלכם. מי שמעלה – תייגו אותי, ואולי תופיעו אצלי בסיפורים!
