אין הרבה מתכונים שממלאים אותי בנוסטלגיה כמו פשטידת כרובית וגבינות ריחנית. בכל ביס אני חוזרת לזיכרונות של שבתות במטבח של אמא, כשעוד טרפנו אותה בעודה לוהטת, לפני שאבא הספיק להביא את הסלט. הפשטידה הזו פשוט משגעת – יש לה קרום זהוב מעל, לב נימוח ומרקם שממש נמס בפה. אני לא יכולה לעמוד בפניה, ולפעמים היא מתחסלת עוד לפני שהגיעה לשולחן. השילוב בין כרובית, כמה סוגי גבינות ותיבול עדין נותן טעם ממכר, כזה שמרגישים בבית מכל נגיסה.
אני זוכרת איך הייתי עומדת על שרפרף ומפרקת כרובית בידיים, אוספת פתיתים לבנים רכים, מתגנבת לטעום את גבינת הקוטג' ישר מהקערה. כל הסיפור של המתכון הזה עטוף בזיכרונות חמימים ובניחוחות של בית. כבר שנים אני מנסה לשכלל אותו, להכניס בו נגיעה אישית, והוא תמיד יוצא מושלם – גם למי שרק התחיל לבשל. את התוצאה תקבלו מהר, עם ריח שירקיד את כל השכונה, והחיסול כמעט מובטח.
זמן הכנה ורמת קושי
הפשטידה תעלה על השולחן תוך 20 דקות עבודה ועוד 35 דקות בתנור. כל הבית יתמלא בריחות מעלפים בלי הרבה לכלוך ובלאגן. שימו סטופר – ותראו שיש לכם מנה מדהימה לפיקניק, בראנץ' או ערב שבו כולם מחפשים משהו ניחוחי ומשביע.
המתכון הזה כל כך קליל שהוא מתאים גם למי שמפחד להתמודד עם בצקים או קצפות. מכניסים הכל לקערה, מערבבים – וזהו, המתכון הכי פחות מלחיץ בעולם. מבטיחה שגם בני נוער או ילדים שישמחו לעזור יצליחו להכין פשטידה מושלמת, כזו שכולם יתאהבו בה.
רשימת מרכיבים
המתכון הזה מספיק ל-8 סועדים רעבים, מושלם לארוחת שישי משפחתית או להרמת שולחן חגיגה כשבאים אורחים באופן לא מתוכנן. כל אחד יתאהב, אפילו הילדים שמפחדים מירקות.
- 1 כרובית בינונית (כ-800 גרם), מופרדת לפרחים קטנים
- 2 ליטר מים + כפית מלח (לבישול הכרובית)
- 250 גרם גבינה לבנה 5% או קוטג', מה שיש בבית – לשדרוג נימוחות
- 100 גרם גבינת פטה מפוררת (או בולגרית, לטעם עשיר ומלוח)
- 100 גרם גבינת מוצרלה מגוררת (או צהובה)
- 4 ביצים גדולות
- 100 מ"ל שמנת מתוקה 15% לבישול (או יוגורט טבעי)
- 3 כפות קמח לבן (אפשר קמח כוסמין או קמח תפו"א לגרסה ללא גלוטן)
- 1/2 כפית מלח
- 1/2 כפית פלפל שחור גרוס
- 1 כפית שטוחה שום גבישי או שן שום כתושה
- קמצוץ אגוז מוסקט מגורר – חובה בשביל ארומה של סבתא
- 2 כפות קצח או שומשום או עירית קצוצה (לא חובה, אבל למראה מרענן)
- שמן לשימון התבנית
אופן ההכנה
- שוטפים את הכרובית, מפרקים לפרחים בגודל ביס. מרתיחים מים בסיר גדול עם כפית מלח, מוסיפים את הכרובית, מבשלים 7-8 דקות עד שרכה מעט – כמו קוסקוס של סבתא, דקיק ורך. מסננים ושמים בצד להתקרר 10 דקות.
- מחממים תנור ל-190 מעלות. משמנים תבנית בגודל 25*35 ס"מ היטב. ממליצה לבחור תבנית רחבה – ככה הפשטידה יוצאת בגובה מושלם, לא עבה מדי.
- בקערה גדולה שמים גבינה לבנה, גבינת פטה, שמנת, ביצים, קמח, מלח, פלפל, שום ואגוז מוסקט. טורפים עד שהתערובת הומוגנית, אני תמיד טועמת טיפה בשלב הזה – כי ככה סבתא שלי עשתה.
- מוסיפים את פרחי הכרובית לקערה. מערבבים בעדינות, שלא תתפורר, שתישאר קצת מרקם בפה – זה כל הסוד. מוסיפים מוצרלה מגוררת ומערבבים ערבוב אחרון.
- יוצקים לתבנית, מפזרים מעל קצח/שומשום/עירית ואופים 35-40 דקות עד שהקצוות משחימים ויש ריח שמטריף את כל החושים. אם רוצים קראסט ממש זהוב, אפשר להעלות לחום עליון ל-5 דקות בסוף.
- נותנים לה להצטנן 10 דקות לפני החיתוך, למרות שקשה להתאפק – אם תנסו להוציא ישר מהתנור, הפשטידה פשוט נמסה. מגישים חם או בטמפרטורת החדר, ליד סלט ירקות רענן.
הערות ושדרוגים
אני יודעת כמה מתסכל זה לחפש תחליפים למי שרגיש לגלוטן – אז במטבח שלי תמיד יש קמח תפו"א או קמח שיבולת שועל דק מן המוכן. תשתמשו באותו מינון, זה יוצא נימוח באותה עוצמה ואף אחד לא שם לב להבדל. גם גבינות אפשר להחליף – פרמזן במקום פטה, סוגי יוגורט דל שומן, הכל הולך.
ברבות השנים פיתחתי וריאציות – לפעמים אני מוסיפה ברוקולי, תרד טרי או עשבי תיבול. בעיני, תערובת של פטריות מוקפצות עם בצל הופכת את הפשטידה למשהו ממש מעלף לערב חורפי. בערבי שישי אני מפזרת מעל עוד מוצרלה בחלק העליון, נותנת ל"תקרת" הפשטידה להפוך לקרום שובה לב, משקשקת את התבנית לשולחן ושומעת את הקול שהוא משמיע – קראנצ' מטריף.
שאלות ותשובות
1. מה עושים אם הכרובית יצאה מימית מדי?
הנקודה החשובה עם כרובית היא לסנן היטב אחרי הבישול. אם נכנסה יותר מדי לחות, כדאי להניח אותה על מגבת מטבח וסחוט בעדינות. לפעמים אני אפילו קוצצת אותה לפני הסינון – זה עוזר לשחרר עוד נוזלים. אפשר גם להוסיף עוד כף קמח לתערובת, זה יתחזק את הפשטידה בלי לפגוע בטעם.
2. אפשר להכין את הפשטידה מראש ולחמם למחרת?
בהחלט! הכנתי אותה עשרות פעמים בערב והגשתי יום למחרת – שומרים במקרר, מחממים בתנור שחומם ל-160 מעלות 10-15 דקות עד שמתחממת כמו חדשה. לא ממליצה במיקרוגל – המרקם יוצא פחות מושלם. אם נשארה פשטידה (נדיר), חתיכות ממנה מושלמות לארוחת ברנצ' או טאפאס רענן.
3. איך מקפיאים את הפשטידה מבלי להפסיד מהמרקם?
כשהפשטידה מתקררת, חותכים לריבועים, עוטפים כל חתיכה בניילון נצמד, שמים בקופסה סגורה ומקפיאים. כשרוצים להגיש, שולפים מהמקפיא, עוטפים בנייר כסף ואופים בחום בינוני 20 דקות. גם אחרי תקופה בהקפאה היא נשמרת נימוחה וטעימה, רק אל תחממו במיקרוגל – תמיד בתנור.
4. האם אפשר להפוך את הפשטידה לדלת פחמימות?
בוודאי! פשוט מחליפים את הקמח בקמח שקדים או קמח תפו"א. לפעמים אני אפילו מוותרת לגמרי על הקמח, יוצאת פשטידה דל פחמימות, עשירה בחלבון ומדהימה ליד ירקות קלויים. חשוב לשים לב למרקם – מוסיפים ביצה נוספת אם צריך, לפי העין.
5. עם אילו גבינות אפשר לשדרג את הפשטידה?
אני אוהבת לשחק עם הטעמים – גבינת עיזים רכה במקום גבינה לבנה, תוספת פרמזן מגורד מעל, או קומבינציה של גבינות עזות לתת עומק טעמים מרגש. הפרמזן בקרום יוצר טעם ממכר וקצת אגוזי, וגראנה פדאנו עובר נהדר כשאין פטה או מוצרלה.
6. אפשר להוסיף ירקות נוספים ותבלינים לפשטידה?
בכיף! ברוקולי, תרד, פטריות, קישואים – כולם משתלבים מושלם. אני נתקלת גם בילדים ששונאים ירוקים, והולכת לדלעת צהובה, או לגזר מגורר. תבלינים נוספים כמו קורט כמון או קימל מקפיצים את הטעם ונותנים תחושה של מתכון של אמא.
7. למה הפשטידה לפעמים מתבקעת באמצע בתנור?
הפשטידה אוהבת חום אחיד. תנור חם מדי עלול לגרום לה להיסדק, לכן אני ממליצה לאפות בחום בינוני, לבדוק אחרי חצי שעה ולהוסיף דקות אם צריך. לפעמים זה סימן לחוסר לחות – בפעם הבאה אפשר להוסיף עוד רבע כוס שמנת, יוצא אוורירי יותר.
8. עם מה מגישים את הפשטידה לארוחת ערב?
פשטידת כרובית וגבינות הולכת נהדר לצד סלט ירקות רענן, סלט ירוקים ותבשיל של ירקות קלויים. לארוחות חורפיות – חלה טרייה ורוטב יוגורט שום נותנים לה טוויסט בריא וממכר. בערבי קיץ אני מגישה עם טחינה ירוקה לימונית, כולם מתאהבים בשילוב.
9. האם ניתן להשתמש בכרובית קפואה?
בהחלט! כרובית קפואה פתרה אותי יותר מפעם אחת כשלחוצה בזמן. מבשלים אותה 2-3 דקות פחות, מסננים היטב – ושמים לב שלא יצאה מימית מדי. לפעמים קפואה משתלבת אפילו טוב יותר, המרקם נותר נמס בפה והתוצאה פשוט מעלפת.
10. האם המתכון טבעוני?
גרסה טבעונית? בהחלט אפשרית! אני מחליפה את הביצים ב-3 כפות קמח חומוס עם חצי כוס מים, מוסיפה שמרי בירה, גבינות סויה וטופו בטעמים. יוצאת פשטידה אוורירית, כמעט כמו המקור – אפילו הטבעונים במשפחה התאהבו. התוצאה משגעת בכל וריאציה.
אני תמיד שמחה לראות את הפשטידה הזו מככבת אצלכם ברשתות – תייגו, שתפו, ותוסיפו הערות משלכם. כל וריאציה מתקבלת בשמחה אצלי במטבח. השולחן שלכם – ההשראה הבאה שלי!









