בכל חורף, כשאני רוצה משהו באמת מדהים וממכר ליד תה נענע, אני חוזרת לסופגניות עוואמה לבנוניות. בבית שלי קוראים לזה “כדורי אושר”, כי הן יוצאות אווריריות, נימוחות, ובשנייה אחת ממש נמס בפה. כשעבדתי על המתכון הזה כשפית וכסופרת קולינרית, חיפשתי את האיזון בין מתכון של סבתא לבין דיוק של מטבח מקצועי. התוצאה מושלמת: עוואמה מעלף עם סירופ לימון-מי ורדים מרענן, שמצפה כל כדור בברק משגע.
רשימת מרכיבים
- לבצק העוואמה:
- 2 כוסות קמח לבן (280 גרם)
- 1 כף קורנפלור (לתוצאה אוורירית יותר)
- 1 כף סוכר
- 1/2 כפית מלח
- 1 כף שמרים יבשים
- 1 כוס מים פושרים (240 מ״ל), ועוד 2–4 כפות לפי הצורך
- 1 כפית תמצית וניל (אופציונלי, אבל מוסיף ריח של אמא)
- 1 כף שמן (לבצק, אופציונלי)
- לטיגון: שמן ניטרלי (קנולה/חמניות), כ-1.5–2 ליטר
- לסירופ סוכר לימוני:
- 1.5 כוסות סוכר
- 1 כוס מים
- 1 כף מיץ לימון טרי
- קליפה מרצועת לימון (אופציונלי)
- 1 כפית מי ורדים או מי זהר (אופציונלי, לתוצאה לבנונית אמיתית)
- להגשה: פיסטוקים קצוצים / שומשום קלוי (אופציונלי)
אופן ההכנה
1) מכינים סירופ מראש (כי הוא צריך להתקרר):
בסיר קטן שמים סוכר, מים ורצועת קליפת לימון ומביאים לרתיחה. מנמיכים לאש בינונית ומבשלים 8–10 דק׳ עד שהסירופ מעט מסמיך, ואז מוסיפים מיץ לימון ומערבבים.
מכבים את האש ומוסיפים מי ורדים/מי זהר אם משתמשים. אני תמיד טועמת טיפה עם כפית: הוא צריך להיות מתוק אבל מרענן, לא כבד. מצננים לטמפרטורת חדר.
2) מערבבים בצק עוואמה:
בקערה גדולה מערבבים קמח, קורנפלור, סוכר, מלח ושמרים. מוסיפים כוס מים פושרים ווניל ומתחילים לערבב בכף עץ עד שנוצר בצק סמיך ודביק.
המרקם הנכון חשוב: זה לא בצק שנלוש כמו חלה, אלא בלילה עבה, דביקה, שממש “נופלת” מהכף. אם יבש מדי מוסיפים עוד כף-שתיים מים; אם נוזלי מדי מוסיפים כף קמח.
3) התפחה:
מכסים את הקערה ומניחים במקום חמים 45–60 דק׳, עד שהבצק מכפיל נפח ומלא בועות. בבית אני שמה ליד תנור כבוי עם האור דולק וזה תמיד עובד.
4) מחממים שמן נכון:
בסיר עמוק מחממים שמן לטמפרטורה בינונית, בערך 170–175 מעלות. אם אין מדחום, אני עושה בדיקה של שף: טיפה מהבלילה נכנסת לשמן ועולה תוך 2–3 שניות עם בועות עדינות.
חשוב לי להגיד מניסיון: שמן חם מדי ישחים בחוץ וישאיר בפנים לא מוכן; שמן קר מדי יספוג שמן ויצא כבד. פה קורה כל הקסם של עוואמה נימוח.
5) יוצרים כדורים ומטגנים:
מרטיבים ידיים או משמנים כף/כפית גלידה קטנה. לוקחים מהבלילה ומעבירים לשמן בכדורים קטנים (בערך כאגוז).
מטגנים 3–4 דק׳ לכל צד, תוך כדי היפוך עם כף מחוררת, עד שהכדורים זהובים ומעלפים. אני לא דוחסת הרבה בסיר: עבודה בנגלות נותנת טיגון מושלם ושומרת על טמפרטורה יציבה.
6) סירופ קר, עוואמה חמה:
מוציאים את הכדורים למסננת/נייר סופג לחצי דקה בלבד. מיד מעבירים לקערת הסירופ הקר ומגלגלים 30–60 שניות, עד שהן מצופות יפה.
מוציאים לצלחת הגשה, מפזרים פיסטוקים אם בא לכם טאץ׳ חגיגי. ברגע הזה, כשאני שומעת את הקרנצ׳ הראשון מבחוץ ואת הרכות בפנים, אני יודעת שזה מתכון של אמא ושל סבתא ביחד.
הערות ושדרוגים
דיוק במרקם: אם העוואמה יוצאות צפופות, לרוב חסר מים או שהשמן קר מדי. אני תמיד מעדיפה בלילה דביקה ומעט רכה, זה הסוד לאוורירי.
טעם לבנוני מודגש: מי זהר נותנים ניחוח משגע. אם אתם חדשים בזה, התחילו בחצי כפית ותטעמו את הסירופ.
גרסה “בריאה” וקלילה יותר: אי אפשר להפוך טיגון לבריא באמת, אבל אפשר להקטין כדורים (סופגים פחות) ולהקפיד על שמן בטמפרטורה נכונה. חשוב לי להגיד בכנות: זה לא דל פחמימות ולא עשיר בחלבון, אבל זה קינוח מרענן יחסית בזכות לימון.
שדרוג של בית קפה: הגישו עם יוגורט בצד (אם לא חייב פרווה) ופיסטוקים. זה מושלם במיוחד כשמחפשים איזון בין מתוק לחמצמץ.
אחסון: הכי טעים טרי. אם נשאר, אני מחממת 20 שניות בתנור חם ואז טובלת שוב בסירופ לעדכון הברק.
שאלות ותשובות
1) מה ההבדל בין עוואמה לסופגניות רגילות?
עוואמה הן כדורים קטנים מהירים, עם בלילה דביקה והתפחה קצרה יחסית, ואז טבילה בסירופ. סופגניות קלאסיות הן בצק שנלוש, ממולא, ומצופה אבקה/זיגוג.
2) למה הסירופ חייב להיות קר?
כי שילוב של עוואמה חמה וסירופ קר יוצר ציפוי מבריק ומושלם בלי להרטיב את הכדור מבפנים. למדתי את זה לראשונה במטבח מקצועי, וזה באמת משנה משחק.
3) אפשר להכין את הסירופ יום קודם?
כן. שומרים במקרר בצנצנת, ומוציאים 20 דק׳ לפני ההכנה כדי שלא יהיה קרח מדי.
4) למה יצאו לי כהות מבחוץ ולא מוכנות בפנים?
השמן היה חם מדי. בפעם הבאה הנמיכו אש ותנו עוד זמן טיגון, או טגנו כדורים מעט קטנים יותר.
5) למה יצאו לי שומניות?
לרוב השמן לא היה חם מספיק, או שהעמסתם יותר מדי כדורים בבת אחת. אני מטגנת בנגלות קטנות וזה פותר כמעט תמיד.
6) אפשר בלי מי ורדים/מי זהר?
בטח. עדיין יוצא מדהים עם לימון בלבד, פשוט פחות “לבנוני” בארומה.
7) איך יוצרים כדורים יפים בלי להסתבך?
אני אוהבת לעבוד עם כפית גלידה קטנה או שתי כפיות רטובות. אפשר גם לצבוט בידיים משומנות ולהחליק לשמן.
8) אפשר לאפות במקום לטגן?
עוואמה קלאסיות דורשות טיגון כדי לקבל מרקם נמס בפה עם קליפה דקה. באפייה זה יצא יותר כמו לחמניות קטנות, פחות ממכר ופחות אוורירי.
9) באיזה קמח כדאי להשתמש?
קמח לבן רגיל הוא הבחירה הקלאסית. קמח מלא ייתן תוצאה כבדה יותר; אם רוצים לשלב, הייתי מחליפה רק רבע כוס כדי לשמור על נימוח.
10) אפשר להכין את הבלילה ולהשאיר להתפחה ארוכה במקרר?
כן, 8–12 שעות במקרר יתנו טעם עמוק יותר. רק תנו לבלילה לחזור 20–30 דק׳ לטמפרטורת חדר לפני הטיגון.
11) איך יודעים שהבלילה תפחה מספיק?
מחפשים בועות, נפח מוגדל ומרקם “ספוגי”. כשאני מרימה כף, הבלילה נמתחת ואז נופלת לאט—זה סימן מעולה.
12) מה מגישים לצד עוואמה?
תה נענע, קפה שחור או אפילו לימונדה—משהו מרענן שמאזן את המתיקות. בבית שלי זה תמיד “טקס” קטן של חורף, וזה משגע.









