מג דרה צהובה זו אחת המנות הכי משגעות שאני מכינה בבית כשאני רוצה אוכל של אמא, אבל בלי להסתבך. בתור שפית וסופרת קולינרית אני אוהבת לקחת מתכון מוכר ולבנות לו שיטה פשוטה שעובדת תמיד, וגם פה זה בול. התוצאה יוצאת אוורירית, נימוחה, עם עדשים צהובות שנמסות בפה ואורז שמרגיש מושלם בכל ביס. היא גם בריאה, עשיר בחלבון יחסית למנה ביתית, ואפשר להפוך אותה לדל פחמימות בקלות עם התאמות. והכי כיף? היא ממכרת גם בלי בצל מטוגן.
רשימת מרכיבים
- לאורז והעדשים: 1 כוס אורז בסמטי (או יסמין), שטוף היטב
- 1 כוס עדשים צהובות, שטופות (רצוי להשרות 10 דקות אם יש זמן, לא חובה)
- 1 בצל גדול פרוס דק מאוד
- 3 כפות שמן זית
- 1 כפית כמון
- 1 כפית כורכום
- 1/2 כפית קינמון (אופציונלי אבל נותן ניחוח של סבתא)
- 1 כפית מלח (להתחלה) + עוד לפי הטעם בסוף
- 1/4 כפית פלפל שחור
- 3 כוסות מים רותחים
- להגשה מרעננת: 1/2 כוס יוגורט (או יוגורט סויה לגרסה פרווה)
- מיץ מחצי לימון
- חופן פטרוזיליה קצוצה
אופן ההכנה
- אני מתחילה עם הבצל כי הוא נותן את כל הריח של הבית. מחממים סיר רחב עם שמן זית על אש בינונית, מוסיפים את פרוסות הבצל ומאדים 10–12 דקות עם ערבוב מדי פעם, עד שהוא רך וזהוב בהיר.
- כדי לקבל טעם עמוק בלי טיגון, אני נותנת לבצל עוד 2 דקות על אש בינונית-נמוכה. אם הוא מתחיל להידבק, מוסיפים 2–3 כפות מים ומגרדים בעדינות את תחתית הסיר.
- מוסיפים לסיר כמון, כורכום וקינמון ומערבבים 30 שניות, רק עד שהבית מתמלא ריח מעלף. זו נקודה קטנה שעושה הבדל ענק, למדתי אותה שנים במטבחים מקצועיים.
- מוסיפים את העדשים הצהובות השטופות ומערבבים כך שהן מצופות בתבלינים ובצל. מוסיפים 3 כוסות מים רותחים, מביאים לרתיחה עדינה.
- מנמיכים לאש בינונית-נמוכה, מכסים ומבשלים 8 דקות. אני אוהבת לבדוק אחרי 6 דקות שהכל עדיין מבעבע בעדינות ולא משתולל, כדי שהעדשים לא יתפרקו יותר מדי.
- מוסיפים את האורז השטוף, מלח ופלפל. מערבבים פעם אחת בלבד, בעדינות, כדי לא להפוך את העדשים למחית.
- מכסים ומבשלים על אש נמוכה 15–18 דקות, עד שהנוזלים נספגים. אם אתם עם כיריים חזקות, שימו לב: אש נמוכה באמת, אחרת התחתית תיתפס.
- מכבים את האש ומשאירים מכוסה 10 דקות מנוחה. בבית שלי זה השלב שמציל את המרקם והופך את המג דרה לאוורירית ולא דביקה.
- פותחים מכסה ומאווררים עם מזלג, בתנועות עדינות מלמעלה למטה. אם צריך, מתקנים מלח.
- מערבבים בקערה יוגורט עם לימון וקמצוץ מלח. מגישים מג דרה חמה עם יוגורט מלמעלה ופטרוזיליה קצוצה, וזה יוצא מרענן ומושלם.
הערות ושדרוגים
אם אתם אוהבים את האופי של מג דרה “של אמא” אבל רוצים יותר צבע וטעם, תוסיפו בסוף מעט סומאק או זעתר. זה נותן חמצמצות עדינה שמקפיצה את העדשים.
לגרסה דל פחמימות שאני עושה לעצמי בימים עמוסים, אני מחליפה חצי מכמות האורז בכרובית מגוררת. מוסיפים אותה יחד עם האורז ומקצרים את הבישול ב-2–3 דקות, כדי שתישאר נעימה ולא סמרטוטית.
רוצים עוד עשיר בחלבון? אני מוסיפה בהגשה ביצה קשה, או מערבבת פנימה חומוס מבושל. זה הופך את המנה לממש משביעה, ועדיין ביתית ובריאה.
אין יוגורט? טחינה עם לימון ומים קרים עושה רוטב משגע, וגם נשמר מעולה במקרר. זה גם משאיר את המנה פרווה בלי להתאמץ.
אם יצא לכם מעט רך מדי, אל תילחצו. אני מפזרת את המג דרה על תבנית רחבה ל-10 דקות שיתאדו אדים, ואז מחזירה לסיר ומאווררת במזלג, וזה מסתדר.
שאלות ותשובות
1) למה בכלל מג דרה צהובה ולא חומה?
העדשים הצהובות מתבשלות מהר ונותנות מרקם נימוח שנמס בפה. זה יוצא יותר “קרמי” בלי להוסיף כלום.
2) אפשר להשתמש בעדשים כתומות?
אפשר, אבל הן מתפרקות מהר יותר. אם משתמשים בעדשים כתומות, אני מקצרת את שלב בישול העדשים לפני האורז ל-5–6 דקות.
3) למה את לא מטגנת את הבצל?
כי רציתי מתכון קל ופחות שמנוני, ועדיין מדהים בטעם. אידוי ארוך עם קצת תבלינים נותן עומק בלי טיגון עמוק ובלי ריח שנדבק לבית.
4) איך מונעים אורז דביק?
שוטפים אורז טוב, מבשלים על אש נמוכה, ולא מערבבים אחרי שהאורז נכנס. המנוחה בסוף היא הסוד של המרקם האוורירי.
5) כמה זמן זה מחזיק במקרר?
3–4 ימים בקופסה סגורה. אני מחממת במחבת עם כף מים כדי להחזיר לחות בלי לייבש.
6) אפשר להקפיא?
כן, עד חודש. אני מקפיאה במנות קטנות, ואז מפשירה במקרר ומחממת בעדינות עם מעט מים.
7) מה עושים אם זה נשרף למטה?
לא מערבבים לתוך הסיר. מעבירים את מה שמעל לקערה, משאירים את השרוף מאחור, וממשיכים לאוורר. זה קורה גם לשפים, אל תתבאסו.
8) אפשר להכין בסיר לחץ או בסיר אורז?
בסיר אורז כן: מאדים בצל במחבת, מעבירים לקערת הסיר, מוסיפים עדשים, אורז ומים ומפעילים תוכנית רגילה. בסיר לחץ הייתי נמנעת כי העדשים הצהובות מתפרקות בקלות.
9) מה הכי מתאים ליד?
סלט קצוץ עם לימון, חמוצים, או יוגורט לימוני. משהו מרענן שיחתוך את העומק של הכמון והכורכום.
10) איך הופכים את זה ליותר “של סבתא”?
מוסיפים בסוף בצל מטוגן קנוי או ביתי, או מעט קינמון וסומאק. זה נותן את הטעם הנוסטלגי שכולם מזהים ישר.
11) אפשר בלי גלוטן?
כן, המנה טבעית בלי גלוטן, רק חשוב לוודא שהתבלינים נקיים מתוספים בעייתיים אם אתם רגישים מאוד.
12) יש דרך לעשות את זה יותר חריף?
לגמרי. אני מוסיפה בהגשה פלפל ירוק קצוץ או מעט צ’ילי יבש, כדי שכל אחד יכוון את החריפות לעצמו.
