אם עוד לא ניסיתם להכין באן בבית, חכו שתראו מה מחכה לכם. הכנתי כל כך הרבה וריאציות של הבצק הזה עד שמצאתי את הדרך המדהימה והפשוטה להבריש רכות וטעם מעלף אל כל אחד ואחת מכם, והפעם – בלי צורך באידוי מסובך! לסבתא שלי, שהייתה מתרחבת מצחוק מכל גזירת פינה קולינרית, אני מוקירה – בזכותה אני לא פוחדת להמציא טריקים משגעים, ממש כמו זה. מתכון לבאן נימוח, רך ואוורירי, שמוכן בסיר קוסקוס במקום במכשיר אידוי מיוחד.
אין אושר כמו לראות את הבנים יוצאים מהסיר וממלאים את כל הבית בריח של מאפייה, כזה שנשאר אחרי שהעוגיות של אמא מתקררות. בפעם הראשונה שהגשתי אותם בארוחת שישי כולם היו משוכנעים ששיניתי קריירה וחזרתי ממסעדה אסייתית. זה לגמרי באן של בית, הכי פשוט לעשות ואחד מאותם מתכונים ממכרים שחוזרים אליהם שוב ושוב.
זמן הכנה ורמת קושי
את רוב העבודה תסיימו תוך 20 דקות של לישה ועיצוב. אחרי זה, נותנים לבצק לנוח ולהתפיח שעה, ואז כל מה שנשאר זה להבריש, לאדות (25 דקות) ולהגיש. מתכון כזה ממלא לכם את הסופ"ש בריח של מאפייה מושלמת.
המתכון הזה ממש מתאים גם למתחילים. מספיק שתעבדו לפי ההוראות ולא תיבהלו מהקוסקוסייר – הוא עושה את העבודה! את הבאן הזה פשוט אי אפשר להרוס.
רשימת מרכיבים
המתכון מספיק ל-12 יחידות גדולות, מושלם לארוחת שישי משפחתית או לערב עם חברים מתחת לפוך בסלון. מתאים גם לחלוקה למיני-באן למנת פתיחה רעננה.
- 500 גרם קמח לבן מנופה (אפשר קמח לחלה או לחם לקבלת באן מדהים ואלסטי)
- 1 כף שמרים יבשים (10 גרם)
- 3 כפות סוכר לבן (40 גרם)
- 1 כפית מלח דק (7 גרם)
- 1 כוס (240 מ"ל) מים חמימים (לא רותחים!)
- 3 כפות שמן קנולה או סויה (45 מ"ל)
- 1 כפית חומץ אורז (לא חובה, אבל נותן חמיצות מפתיעה וממכרת)
- ½ כפית אבקת אפייה (2 גרם, לשדרוג האווריריות)
- מעט שמן להברשה וקיסמי עץ לעבודה
- יריעות נייר אפייה חתוכות לריבועים בגודל 10×10 ס"מ
- מים לסיר התחתון בקוסקוסייר או סיר אידוי (לפחות 1 ליטר)
אופן ההכנה
- מניחים את הקמח, השמרים, הסוכר, מלח ואבקת האפייה בקערה רחבה. מערבבים קלות. מוסיפים מים חמימים, שמן וחומץ (אם שמים) ולשים סביב 7-8 דקות עד שמתקבל בצק חלק, קצת דביק אך לא נמרח.
- יוצרים כדור, משמנים אותו קלות ומניחים לתפיחה של שעה בקערה מכוסה – עד שהוא מכפיל נפח. אם חורף ונראה "ישנוני" – אפשר לחמם מעט תנור (40 מעלות), לכבות, ולהתפיח שם.
- מחלקים את הבצק ל-12 חלקים שווים (או יותר – לקטנטנים). מגלגלים לכדורים, ואז פותחים כל כדור בעדינות לעובי 1 ס"מ באצבעות (אין צורך במערוך). כל באן נמרח מעט בשמן, ואז מקפלים לחצי ליצירת צורה קלאסית (חצי עיגול).
- מניחים כל באן על ריבוע נייר אפייה. מסדרים מעל החלק המחורר של סיר הקוסקוס (או בסיר אידוי), עם רווחים ביניהם לתפיחה. מכסים ומתפיחים שוב 25-30 דקות, עד שעולים ותופסים נפח מושלם.
- מרתיחים מים בסיר תחתון. כשהמים רותחים, מניחים בעדינות את אותה חלק הקוסקוס עם הבאנים מעל, מכסים במכסה. מאדים 25 דקות – עד שהבאן רך, לבן, נימוח ונראה כאילו עשוי קצף של עננים.
- פותחים מעט את המכסה להשבתת האידוי (שלא יתקמט), מניחים לבאן לנוח 3 דקות ומסירים. מתמלאים באהבה. ממלאים במה שמתחשק לכם: עוף צלוי, טופו שזוף, בשר מפורק, ירקות פריכים. או משאירים ככה – הבאן עצמו ממכר בטירוף.
הערות ושדרוגים
למי מביניכם שמעדיפים גרסה דלת פחמימות – אפשר להשתמש בקמח כוסמין לבן (אותם יחסים) ולשלב תחליף סוכר דוגמת אריתריטול לאוהבי טעמי הבריא. מניסיוני, עם ילדים רגישים לגלוטן (או אורחים מפתיעים), קמח נטול גלוטן עושה עבודה ראויה. יש אפילו תערובות מוכנות שמניבות באן נמס בפה כמעט כמו המקור.
השדרוג שהכי אהוב עליי לבאן הזה – למלא אחרי האידוי בתערובת תרד ישראלי קצוץ, שום ולימון, שצולים בקצת שמן זית. לפעמים אני מכינה באנים קטנים וממלאת בקוביות טופו מטוגן, חרדל דיז'ון וחמוצים ביתיים של אמא. להפוך את הכל למתאבן בריא, מושלם לאירוח שיחטוף המון מחמאות. פרסי שומשום קלוי על הבאנים ברגע האחרון, והריח – משגע!
שאלות ותשובות
1. איך אפשר לדעת מתי הבאנים מוכנים באידוי?
הקפידו להוציא את הבאנים כשהם לבנים לגמרי, נראים אווריריים ומזכירים כריות קטנטנות. אם נוגעים קלות – המרקם צריך להיות רך אך לא בצקי, והבאן אמור לקפוץ חזרה למקצב ברגע שמשחררים אותו. חשוב לא להאריך מדי את האידוי, כדי שלא יהפכו דחוסים.
2. אפשר להכין את הבאנים מקודם ולחמם?
כן – אחרי האידוי מצננים, עוטפים היטב (כן, אפילו ניילון נצמד) ושומרים במקרר עד 3 ימים. לחימום, פשוט מאדים שוב 2-3 דקות. אפשר גם להקפיא במנות – לשימוש חוזר, ישר מסיר הקוסקוס או אפילו חימום קצר במיקרו תחת מגבת לחה.
3. אין לי סיר קוסקוס, איך לאדות?
אפשר להשתמש במסננת מתכת שמתלבשת על סיר, או כל סיר אידוי שיש בבית. בעיקרון – חשוב שלא יהיה מגע ישיר בין המים לבין הבאן, ולהניח נייר אפייה מתחת לכל יחידה. אפשר במקרי קיצון לאלתר עם סיר וסלסלת אידוי לסירים – כמו בסירי פסטה של אמא.
4. איך גורמים לבאן להישאר לבן ולא להשחים?
הסוד הוא באידוי קפדני עם מכסה סגור, לא לחשוף לאדים חמים מדי, ולהשתמש בקמח לבן איכותי בלבד. תוספת של חומץ או טיפת לימון נותנת גם צבע רענן ותורמת למראה מושלם.
5. אפשר להוסיף תוספות לבצק?
בטח! לפעמים מוסיפים כף בצל ירוק קצוץ, קליפת לימון או קימל לתוך הבצק. באן עם קורט תבלינים ממכר במיוחד – נסו עם מעט ג'ינג'ר מגורר ותופתעו מהעומק.
6. אפשר לאדות עם מילוי בתוך הבאן?
ברור – הבצק מתאים מאוד גם למילוי! יוצרים עיגול, שמים כפית מהמילוי וסוגרים – ואז מתפיחים ומאדים. מילויים כמו עוף בבצל, בשר מפורק, ואפילו קוביות בטטה עם צ'ילי מתוק – כל אחד מוליד באן אחר, מעלף בפני עצמו.
7. יש סיכוי שהבאן ייצא דחוס? איך נמנעים?
אם מקפידים על לישה טובה ותפיחה עד הכפלת הנפח, קשה להחמיץ את הנימוחות. חשוב גם לא לאדות יותר מדי, וכל מי שכבר אכל באן דחוס יודע שניים אלה הופכים אותו לאוורירי. ולפעמים, קצת פחות שמן או מעט תוספת מים מושיבים אותו חזרה על הדרך הנכונה.
8. איזה קמח הכי מושלם לבאן?
קמח לחלה או לחם (12% חלבון) נותנים תוצאה אלסטית וממכרת. לקלאסיקה של סבתא – קמח לבן קלאסי ללא תוספות. ניסיתי גם עם קמח כוסמין, לבאן מעט "מלא", אבל כל עוד שומרים על אותה כמות נוזלים – התוצאה מדהימה.
9. רוצים באן דל פחמימות?
אפשר בהחלט: משלבים חצי-חצי קמח שקדים וקמח כוסמין, משמיטים את הסוכר או מחליפים באריתריטול. גם תערובות בריאות מוכנות בסגנון low-carb עושים עבודה טובה ומניבים באן עשיר בחלבון.
10. איזה מילויים הכי עוברים חזק?
בבית שלי – עוף פרוס דק מתקתק, ירקות מוקפצים עם סויה וצ'ילי, ונתחי טופו מטוגן שזה עתה ירד מהמחבת. לפעמים לוקחים שאריות של קציצות של אמא, מערבבים עם מיונז חרדל ובצל מטוגן – הבאן הופך לחטיף ממכר. השיא: סלט חצילים קלויים לימוני עם טחינה, כאילו אסיה פגשה את המזרח התיכון בצלחת אחת רעננה.
אני ממליצה לשמור לכם את הקישור ולחזור בכל פעם שמתחשק משהו נמס בפה. שתפו את הבאנים שלכם ברשתות החברתיות, תייגו – ובואו לספר מה יצא. אין כמו לראות יצירתיות נהדרת של בית ישראלי עם ניחוח משגע.
